נורות חסכוניות (CFL), מסוכנות לבריאות?

ב2008 נקברה הצעת חוק המחייבת נורות חסכוניות במבני ציבור בגלל הספק בדבר הבטיחות של הטכנולוגיה הזו, ב2012 נכנסו לתוקף התקנות האוסרות על מכירת נורות להט בהספק גבוה מ60, שאמורות להצעיד את כולנו לשימוש בנורות חוסכות אנרגיה, האם הן מסוכנות לבריאותנו?

אם נרצה לתרגם את השאלה לנושאים שנבדקו מחקרית נצטרך לפרק אותה לשני מימדים:
האחד מתייחס לאיפיון ה”אנחנו” הציבור הכללי או אנשים השייכים ל”אוכלוסיות רגישות לאור” כלומר אובחנו כסובלים ממצב בריאותי המושפע מאור, פרוט המצבים בהמשך.
השני מכלול המאפיינים של נורות חסכוניות שעשוי להשפיע עלינו –ואלה הם קרינה אולטרה סגולה (UV), שדה אלקטרומגנטי (EMF),ריצוד, הספקטרום של הנורה ובמיוחד האור הכחול בספקטרום והכספית.

קרינת UV
במחקרים שונים נמצא כי חשיפה לנורה חסכונית בטווח של 30 ס”מ או קרוב יותר למשך שעה ומעלה ביום עשוייה להיות מסוכנת, ולכן מומלץ להשתמש בגופי תאורה שולחניים בנורות הלוגן או בנורות חסכוניות כפולות מעטפת (בהן לא ניתן לראות את הסליל) גופים המותקנים ליד התקרה, אינם מהווים סיכון בהיבט של קרינת UV.

האזהרה של משרד הבריאות שלנו, הייתה הסכמה בין משרד הבריאות לתשתיות לחייב את היבואנים באזהרה לגבי מרחק בטוח על אריזת הנורות, לצערי זה לא קרה.

הרחבה בנושא מאפיין הUV של הנורות החסכוניות

הספקטרום ומרכיב האור הכחול–

לכל מקור אור יש את הספקטרום שלו, הוא רציף כמו של השמש או נורות להט. או מקוטע, ועשיר באור כחול כמו ברוב הנורות החסכונית.

המלטונין, הוא הורמון בעל תפקיד מרכזי בהתאמת מערכות שונות בגופינו לשינויים עונתיים, בהשראת שינה, כנוגד חמצון יעיל, כמו גם במספר מערכות המשרתות את הגוף במניעת סרטן. כל אור, מעל לעוצמה מסוימת המגרה את הרשתית שלנו בשעות החשכה מדכא יצירת מלטונין אך אור כחול מעקב יצירת מלטונין למשך יותר זמן ובעצמה גבוהה יותר.

במחקרים אפידמיולוגים ומחקרי מעבדה שונים נמצא כי תאורה בלילה קשורה לסרטן שד וסרטן הערמונית, בגלל החשיפה לתאורה בלילה הכריז ארגון הבריאות העולמי על עבודה במשמרות כגורם סיכון מקבוצה 2A לסרטן.

אור משפיע על גופנו, כיוון שלנורות שונות ספקטרום שונה , והחלק הכחול שלו משפיע כל כך על רמות המלטונין ודרכן על מערכות רבות בגופנו מתבקש לדרוש סימון הספקטרום על אריזת הנורה.
בנוסף כל אחד יכול לעשות לעצמו את החשבון , האם הוא רוצה אור כחול בחדר השינה? האם קושי פתאומי להירדם יכול להיות קשור להחלפת סוג האור? האם לוותר לילדים ולאפשר להם לישון עם אור קטן/ להשאיר אור במקלחת?

להרחבה בנושא ספקטרום הנורות ואור כחול

ריצוד
כיום מצוידות הנורות החסכוניות במשנק אלקטרוני שיוצר ריצוד בתדירות של 10,000-40,000 Hz (מחזורים לשנייה), בניגוד למשנקים האלקטרומגנטיים הישנים שגרמו לריצוד בתדירות של 60 Hz. קיימת תמימות דעים שהעין האנושית אינה רגישה לריצוד בתדירות גבוהה מ100 Hz, מכאן שהבעיה שהייתה קיימת בדור הישן של נורות הפלורסצנט נפתרה בנורות CFL מהדור החדש.
עם זאת יכול להיווצר ריצוד עקב פגם בייצור או לקראת סוף חייהן, של הנורות החסכוניות, מיותר להגיד שמומלץ להחליף נורה מרצדת באופן מיידי.

שדה אלקטרומגנטי EMF)) –
נראה שהשדה האלקטרומגנטי הנוצר ע”י נורות חסכוניות עומד בתקנים עפ”י הדו”ח שהוגש לאיחוד האירופי, כמו גם בדיקה שהוזמנה ע”י משרד הבריאות הקנדי, אם זאת חשוב לזכור שהשדה האלקטרומגנטי קטן עם ריבוע המרחק מה שנותן סיבה טובה נוספת (לקרינה האולטרה סגולה) להתרחק מהנורות.
הרחבה בנושא נורות חסכוניות וקרינה אלקטרומגנטית ELF

כספית -

בנורות חסכוניות יש כספית (או תחמוצות שלה), זה הופך לבעייתי בסוף חיי הנורה, כשהיא נשברת או כשיש לזרוק אותה.
לא קיים בארץ מחזור או איסוף לטובת הטמנה ברמת חובב של נורות חסכוניות, מול התקנות שיובילו לשימוש אינטנסיבי בנורות , רק העתיד יגיד למי התהום של מי תגיע הכספית הזו.
הרחבה בנושא כספית בנורות חסכוניות

ההשלכות של המעבר לנורות חסכוניות עבור “אוכלוסיות רגישות לאור” הן מטבען חמורות יותר מאשר לאוכלוסיה הכללית, המצבים בריאותיים שנבחנו בהקשר של אוכלוסיות הרגישות לאור: זאבת (Lupus), קסרודרמה פיגמנטוזום (Xeroderma pigmentosum),תסמונת התשישות הכרונית (myalgic encephalomyelitis), מיגרנות, אפילפסיה, אוטיזם, Irlen-Meares syndrome, המהווה את אחת הסיבות לדיסלקציה, פיברומיאלגיה, electrosensitivity, dyspraxia, סיכום הידע המחקרי על השפעת הנורות החסכוניות על אוכלוסיות רגישות בדו”ח ועדת מומחים של האיחוד האירופי.

לסיכום מה ניתן לעשות
א. לעבור להלוגן, הלוגן היא נורה חסכונית יותר מנורות להט , שעומדת בתקנות החדשות ודומה ברוב המאפיינים לנורת להט מסורתית.
ב. מודעות, אור משפיע על גופנו, לא פחות מחומרים כימיים שמהווים חלק ממזון או תרופות, זה לא אינטואיטיבי, אבל זה כך! לעיתים ההשפעה מאוד חיובית , החשיפה לאור מאפשרת לגופנו ליצור ויטמין D, לעיתים ההשפעה שליליות.
אחת השאלות שאנו צריכים לשאול את עצמנו אם פתאום התחלנו לסבול מהפרעות שינה, כאבי ראש, עייפות או כל בעיה אחרת היא האם החלפנו את סוג התאורה, אם כן צריך לבדוק האם ביטול השינוי הזה מקל על התסמינים, אם כן הרי שלגוף שלכם יש בעיה עם התאורה הנוכחית

3 תגובות לפוסט "נורות חסכוניות (CFL), מסוכנות לבריאות?"

  1. מאת גפנית שלוי:

    חשוב לדעת מי מאורחי כל היוזמות החוקיות האלו
    עד לאחרונה היה בכנסת אדם חכם שתפקידו היה לבדוק כל חוק שבע קדורות קדימה …והוא בטח לא היה נותן אישור לכך….

  2. מאת מעוז:

    לעבור לתאורת LED – זה בטח ימנח חלק גדול מהתופעות המתוארות פה
    יש מידע לגבי זה?

  3. מאת תדהר:

    תודה רבה על הפוסט.

    בחודשים האחרונים השקעתי שעות רבות בלחקור על אור פלורסנטי, אור טבעי ואור מנורות ליבון ונורות הלוגן.

    אין לי כל ספק שאור פלורסנטי הוא מעוות. יש בו 4 קפיצות חדות ולא טבעיות בתחום הנראה לעין.

    לעומתו, לנורות ליבון ונורות הלוגן יש אור שדומה במידה רבה לאור השמש, בטווח הנראה לעין, בשלבים שונים של היום בהתאם לסוג של הנורה בה מדובר.

    גם אם הסיכון מהקרינת על–סגול (פחות מ–400 ננומטר) מאור פלורסנטי הוא לא משמעותי, יש בו את שתי הקפיצות החדות ב–405 ו–436 ננומטר. אורכי גל שנמצאים בטווח הנקרא ‘’אור נראה לעין בעל אנרגיה גבוהה”– ”High Energy Visible Light”.

    ויתכן שהקפיצות האלו מזיקות ומחלישות. לדוגמא, האורך גל של 436 ננומטר נמצא באזור השיא לסיכון לניוון מקולרי גילי מהטווח הנראה לעין, שהוא בסביבות 440 ננומטר. ניוון מקולרי הינו סוג נפוץ של עיוורון.

    לגבי הריצוד הנסתר– נראה לי שגם ריצוד מהיר, שלא נקלט על–ידי העין, עלול להתיש ולעיף את העין, אם נחשפים אליו למשך זמן רב.

    הקשר האפשרי בין נורות פלורסנט לסרטן השד, נובע מכך שחשיפה לאור כחול במהלך הלילה עלולה לשבש את הפקת המלטונין. יש נורות ”צהוב חם”, אך יש בהן מעט מדי כחול בהיר, שחשוב שיהיה אותו במינון מתאים להשלים את כל אורכי הגל– כדי שיהיה לאור איכות טבעית. ויש בהן את הקפיצה החדה של 436, אור סגול בהיר/כחול כהה, באינטנסיביות גבוהה מאוד.

    האור של הנורות האלו הוא חיוור ודל לעומת האור הצהוב של נורות ליבון.

    האם אור פלורסנטי מזיק לכולם? לווא דווקא, אבל סביר להניח שהוא לא רצוי לפחות לחלק מהאוכלוסיה, אפילו אם זה רק ברמה של תחושה וחיוניות אנרגתית.

    לכן, אני אישית מאמין שנעשה שיקול דעת מוטעה בהחלט בהחלטה לסבסד ולכפות את הנורות האלו.

    אגב, יתכן שיש תאורה שהיא כן חסכונית ואיכותית. להלן לינק לפוסט שפרסמתי על–כך, בו אני גם נותן מידע על נורות לד:

    http://cafe.themarker.com/post/2732616/

    בבקשה אל תתיחסו אל דברי כאמת מוחלטת. אני מאמין שכל מה שרשמתי הוא מדויק, אך מי שרוצה מוזמן לחקור את התחום בעצמו. ויתכן שתגיעו למסקנות אחרות.

כתיבת תגובה