כשמוח קדמון פתאום פוגש נחש

נחש צפע

צולם על-ידי ערן פינקל


נעם ראתה את הנחש ראשונה, בעצם כיף כף החתולה הג’ינג’ית שלנו כבר הייתה לידו, הוא זקף את ראשו והתנדנד מולה שרוי בתווך בינינו לבין השכנים הראש כבר בצד השכנים והגוף עדיין אצלנו. צפע גדול מעויינים של שוקולד עשיר…אצלנו בחצר. אמרתי לילדים להכנס הביתה ולא לצאת, נעלתי נעלי עבודה- את של ערן כי לא מצאתי את שלי חיפשתי את הטוריה.

עד שמצאתי אותה כבר פגשתי את הגי’נג’ה משוטטת בחצר, לא ידעתי איפה הנחש רק אחר כך חשבתי שאם היא עזבה אותו כנראה שהוא במקום שלא נגיש לה. או אצל השכנים, או מתחת לאדמה. מה עושים, מה עושים, טלפנתי ללוכד נחשים, הוא אמר שאין הרבה סיכוי שהוא יצליח למצוא את הנחש אם אין קשר עין איתו וויתרתי על העונג לשלם 250 ₪ רק בשביל התחושה שעשיתי משהו. עמדתי באמצע השטח המכוסה עשבים מתה מפחד עם הטוריה ביד.

רק אחר כך הזכרתי לעצמי שנחשים לא מתנפלים על בני אדם, אלא מעדיפים לברוח מאתנו, אחר כך אמרתי לעצמי שהם חלק מהאיזון הביולוגי וצדים עכברים ואולי נחש אחד ביישן בחצר (עדיף לא צפע) הוא ברכה. הנחש לא נמצא, נכנסתי פנימה, להאכיל, לקלח סיפור…התבדחתי עם הילדים שאגיש להם נחש צלוי לארוחת הערב, נחשי המשיך לככב כשאביב מצא שערה באוכל אמרתי לו שזו שערה של נחשי, באמבטיה שאלתי אותו אם הוא מזמין את נחשי מה לא עושים בשביל ונטילציה. רק אחר כך נכנסתי לרבי גוגל התודעה הקולקטיבית של כולנו שהזכיר לי שנחש היא חיה מוגנת שאסור להרוג אותה שצריך להזמין לוכד נחשים מוסמך וכ”ו.

ומה עכשיו, קצת מתביישת בעצמי על סצנת הטוריה, אין לי הרבה מה להגיד להגנתי חוץ מזה שנראה לי שגזע המוח שלי פעל לבד והקורטקס לקח חופש. בחרדה מסויימת מפני הטבע הנוכח כל כך בחצר שלנו והחלטות לגרד ולגרף עד העצם את השטח הצמוד לבית…לילה טוב נחשי ותעשה טובה אל תתקרב לבית, תחייה בשקט בפינה של החצר ואל תבחן את העקרונות הירוקים שלי, הסתבר שברגעים מסוימים הם די שבריריים.

כתיבת תגובה