איסוף מי גשם – האם זה מוסרי?


נגר עילי על כביש

כביש זורם - צילום: משה ענבר

שוחחנו על בנייה ירוקה (כרגיל) ושאלתי לגבי מערכת לאיסוף מי גשם, מה פתאום, מערכת לאיסוף מי גשם, זה לא ירוק!!! אמרה לי המתכננת. המים מגיעים ישר לאקוויפר החוף משם מזינים את הברזים, לאסוף אותם מהגג זה לפגוע באקוויפר. הסתובבתי לי קצת נזופה ומבוישת ואח”כ הלכתי לשוחח עם אמיר יחיאלי אקולוג המתמחה במחזור מים.

לפי אמיר, תפיסת מי גשם היא מצווה!! מייד זקפתי את קומתי –

20% ממי הגשם מגיעים לים או לביוב, סביבה עירונית מבוטנת במיוחד בערי החוף אינה מאפשרת חלחול כתוצאה מי הגשם דוהרים ישירות לים, גם בעיר כמו ירושלים, עיר מבוטנת המנוקזת ע”י 4 ואדיות אין לנגר את הזמן ושטח הפנים הנדרש כדי לחלחל למי התהום, ים המלח הוא יעד פופולרי עבור מי הגשם מירושלים.

60% ממי הגשם מתאדים , חלק מהאידוי נובע מתהליך הכרחי של הצמחים הדיות, ושאר האידוי מהחשיפה לשמש במקווי מים פתוחים והתייבשות משטחים שנחשפו לגשם.

10% עד 15% ממי הגשם (תלוי במקור) מגיעים למי התהום, במקרה הפרטי שלי (פרדס חנה-כרכור) המים יגיעו לאקוויפר החוף, המושפע מבעיות המלחה וזיהום.
המלחת אקויפר החוף
אם זאת אין לשכוח ש”צריכת המים” של הטבע תלויה בקיום נגר עילי (אך לא בשטחים בנויים) ובהחדרה מספקת למי תהום כדי לאפשר נביעת מעיינות. הדיון על זכות הטבע למים, משמעותי מאוד לכולנו, אבל הוא אינו חופף לגמרי את בעיית הניצול המיטבי של מי המשקעים.

אחרי שהצלחנו לשאוב מים מתאימים לשתייה יש גם הפסדים בצנרת העירונית מדברים על פחת מים ממוצע ברשויות המקומיות של 10% וכמובן יש רשויות בהן הפחת מגיע ל25%, אם בבית שלנו 25% אחוז מהמים היו מתבזבזים באופן קבוע הייתי מרגישה מפגע מהלך, איך זה שאנשים שאחראים לאספקת מים למאות משקי בית ישנים עם זה בשקט.

איזה אחוז מהווים הגגות מהם ניתן לתפוס את הגשם מכלל השטח או במילים אחרות אם נתפוס את כל הגשם שיורד לנו על הגג איזה אחוז מהמשקעים נמנע מהטבע? בשנת 2007 שיעור השטחים הבנויים במדינת ישראל הסתכם בכ-5.3%, ברור ששיעור הבינוי במרכז ובצפון גבוה יותר ורלוונטי יותר לחישוב הפחת בכמויות הגשם מבנגב ולכן כדאי להכפיל את הנתון כדי להתייחס לשטח בו יורד רוב הגשם. בתוך כלל השטח הבנוי 70% משמש למגורים וניתן להניח שרק 80% מהשטח המשמש למגורים הוא גג פונקציונלי ממנו ניתן לתפוס גשם. מה שמביא אותנו לפוטנציאל של תפיסת 6% מהגשם במקרה הטוב ביותר.

לפני שבוע בכנס מעלה האחרון, דיבר עידו רוזוליו מנכ”ל מקורות, והסביר שמול הגידול בתצרוכת – אנחנו יותר אנשים שמשתמשים ביותר מים, וכמות המים הקבועה יש למצוא דרכים להאיץ את המחזור המוביל למים זמינים, אולי הוא התכוונן להתפלה, או לפיתוחים טכנולוגים אחרים,

אבל אולי רק אולי אם היינו יכולים לתפוס את המים מהגגות שלנו ולהשתמש בהם עוד לפני שהם פוגשים את מי התהום, גם זו האצה של המחזור, אם נתפוס את כל מי הגגות שהם במקרה “הגרוע” 6% ממי הגשם היורדים ונחסוך בכך 80% מהשימושים שלנו בארבעת חודשי החורף נגיע ל26% חסכון בשימושים על חשבון ירידה של 6% אחוז במקורות, לי זה נשמע מוסרי.

6 תגובות לפוסט "איסוף מי גשם – האם זה מוסרי?"

  1. מאת טלי אבישי:

    בקשר למי גשם המגיעים לאקוויפר – למי שלא מכיר את הסיפור, ליד ירושלים באיזור בית-זית בנו סכר כדי לאגור את המים בחורף ולהשקות אתם מטעים בקיץ. התוצאה – המים חילחלו תוך כמה שבועות. אמרו המתכננים: ניחא, לפחות באמצעות הסכר עיכבנו את חלחול המים בכמה שבועות, כך שמי התהום יהיו מלאים קצת יותר מאוחר. הסתבר שלא! בעוד שקו פרשת המים העילי עובר מזרחה לסכר בית זית (כך שהמים שזורמים בואדי זורמים מערבה, ולבסוף מחלחלים לאקויפר של שפלת החוף), קו פרשת המים התחתי (של הסלע) נמצא מערבה לסכר, כך שהמים שמחלחלים בנקודת הסכר זורמים מזרחה לים המלח. לסיכום – הפתרונות ה”גדולים” לא תמיד עובדים, ואם נשתדל כל אחד לפתור פתרון קטן וירוק בסביבה המיידית שלנו (כמו איסוף מי גשם לשתיה ובישול), אולי בכל זאת יצא מזה משהו חיובי. אגב, לא לשכוח פתרונות נוספים, כמו שימוש במי רחצה להשקייה ולשטיפת רצפות!

  2. מאת חמוטל:

    גם טליה שניידר מאוד משכנעת בכיוון הזה בספר שלה, וזה נראה הדבר הכי הגיוני בעולם.
    אבל יש בעייתיות ביישום פרטי:
    איך אוגמים? לאיסוף של קוב-שניים-חמישה יש משמעות מאוד קטנה. כדי שהעסק יהיה אפקטיבי צריך איגום מסיבי, ואני עוד לא מצאתי פתרונות ריאליים שהם גם כלכליים.
    הדבר היחיד שאני מכירה זה מה שעושים בקיבוץ של רן פאוקר – שמכוונים את המים לבריכות חילחול והאיגום שלהם שם משמש להשקיית האיזור בתקופת הקיץ. הם יכולים לעשות את זה כי יש להם אדמה עמוקה שמסתיימת בסלע אחרי 15 מ’. לא בכל מקום זה מתאים.
    אם יש הברקות בעניין – אשמח לשמוע.

  3. מאת lili:

    לא יודעת אם הברקה אבל יש פתרון שאותו מציע אמיר, הראיון לאגור נפח קטן של כ-6 קוב שיתמלא כל פעם מחדש במהלך החורף ולהשתמש בו במהלך החורף וכך לחסוך שאיבה מהמאגרים הטבעיים שלנו והפרוט בפוסט המשך שנמצא בשלבי כתיבה ,

  4. מאת lili:

    סוף סוף סיימתי לעבוד על הפוסט שעונה על השאלה והרי הוא לפניך

  5. [...] שימושים, וגם לסחוט יותר שימוש באותה כמות מים, ע"י תפיסת מי גשם וגם שימוש במים אפורים, הגברת יעילות מערכת אספקת המים [...]

  6. מאת נורי לבה:

    אני הייתי מעוניין להבין מדוע אין מאגרי מים, או שאיבת מי נחלים בסוף כל נחל משמעותי הזורם מערבה… למה כל המים היורדים באגן הניקוז של כל נחל מגיעים עד לחוף הים וממשיכים אליו בלי שאף אחד שם את ידיו עליהם.

    כמו שאמרו קודמי, צריך להתחיל לחשוב ולבצע כמו הנבטים.

    למה לאורך כביש החוף אין מאגרים קטנים היכולים לשמש את החקלאים להשקייה? או את הרשויות המקומיות להשקייה? מדוע אין הכרח לכל בית משרדים גדול לאגור מים ולהשתמש בהם להשקייה, או כמים אפורים?

כתיבת תגובה