הדילמה האקולוגית של הקיץ – השקיית הגינה


אדמה מתייבשת

צולם:Tomas Castelazo

מצד אחד, התנהגות אחראית היא לא להשקות את הגינה, כי אין מספיק מים בעולם, בארץ, עכשיו, בעתיד, בקיצור משבר המים הוא חלק מהמציאות בה נחייה את שארית חיינו.

מצד שני, לסגור את הברז זה לפגוע בעצים, בזוג הצופיות שמקנן פה, במקור המחיה של ירגזים, עורבני, נקר, עטלפי פירות, הקיפוד לו אני מייחלת וכנראה גם צפע. כארץ שחיה בשולי המדבר שמתקדם צפונה כל שנה אסור לנו לחדול מהשמירה על חיות העצים, האדמה, וכל החי שחוסה בצילם ועל כך עוד ניתן להוסיף את מאזן הCO2, אבל נוותר על זה.

כמחליטנית מלידה, נדירות הדילמות בהם אינני יכולה להכריע, אבל זוהי אחת מהן בשתי האופציות יש מחיר בלתי אפשרי, מתוך הפרדוקס נוצרה המחויבות לסינתזה לשמר את הגינה, להבין וליישם את כל האופנים בהם ניתן לחסוך מים להגיע לגינה שצורכת תוספת השקיה נמוכה מאוד כדוגמת הגן בניר עוז כי אין דרך אחרת חייבים גם וגם.

על פי משרד החקלאות, צריכת המים הממוצעת בגינה במרכז הארץ צריכה להיות כ-600 מ”ק לדונם לשנה, בנוסף למשקעים השנתיים. בפועל, צריכת המים בגינון הפרטי מגיעה לכ-900-1,100 מ”ק לדונם לשנה. הבזבוז נובע מהשקיה לא נכונה.

לדוגמא גינה בת 400 מטר בפרדס חנה , תקבל תוספת השקיה של 400 מ”ק, או 4,760 ₪ (לשם השוואה 175 מ”ק הם צריכה ביתית שנתית של משפחה בת 4 נפשות). המעבר לגינון חסכוני במים לא רק יחסוך למשק המים 240 מ”ק אלא יחסוך 2,800 ₪ בשנה לבעל הגינה. למען ההשוואה מערכת מים אפורים להדחת האסלות תחסוך רק 700 ₪ בשנה, אין ספק שהגינה היא תחום בעל פוטנציאל עצום לחסכון!

לפי ישראל גלון, את כל האמצעים להקמת גינה חסכנית במים ניתן לסווג ל- 6 קבוצות עיקריות זהו הבסיס לסדרה בת ארבעה מפגשים שבנינו בשיתוף עם החממה האקולוגית בעין שמר:
1. תכנון הגינה העתידית או תכנון מחדש של גינה קיימת.
2. תכנון נכון של מערכת ההשקיה
3. הכנת לוח הפעלה להשקיה
4. שימוש בצמחים חסכניים במים.
5. מציאת פתרונות אגרוטכניים מתאימים
6. שימוש במים “אחרים”, כמו קולחין, אפורים, מליחים, התפלה ועוד

מפגש ראשון, 5/5
יתחלק בין הקדמה קצרה שלי שתיגע במשבר המים, בצרכני המים בבית ובגינה ובמשמעות המיידית של אמצעים שונים לחסכון במים. לבין הרצאה של נורית שגב, מתכננת הגן החסכוני במים בשדרות ההשכלה בתל_אביב שתדבר על מרכיב התכנון בגינה חסכונית במים.

מפגש שני, 12/5
כל מה שרצינו לדעת על תכנון נכון של מערכת ההשקיה, כמו גם קביעת לוח ההפעלה, כך שפעם אחת ולתמיד נדע באיזה ציוד כדאי להשתמש ואיך קובעים כמויות השקיה מדויקות, המפגש יועבר ע”י דובי סגל – מנהל מוצרי השקיה – נטפים ישראל.

מפגש שלישי, 19/5
יעסוק בפתרונות אגרוטכניים, כלומר שימוש נכון בקומפוסט, חיפוי ותפיסת נגר עילי. כל אלה ביחד יכולים לתרום לחסכון של 10%- 30% בהשקיה. המפגש הופקד בידיו האוהבות של דור חבקין, מתכנן פרמקלצר המתמחה בשיקום נוף ומערכות מים.

מפגש רביעי , 2/6
יסקור צמחים חסכניים במים שאוקלמו בשנים האחרונות, לא מדובר בקקטוסים אלא בצמחים ירוקים ופורחים אותם נדרש להשקות רק פעם בחודש אם בכלל לאחר שנקלטו בגינה, ניתן לראות דגימה בצמחי הגן של סימה

עוד פרטים באתר החממה האקולוגית (אנא הקלו עלינו ושלחו מייל הרשמה).

4 תגובות לפוסט "הדילמה האקולוגית של הקיץ – השקיית הגינה"

  1. מאת רון ארנולד:

    הי
    כמו שחוסכים במים, יש לחסוך בכסף. האם תתנו הנחה לפנסיונרים?
    בברכת חג שמח
    רון ארנולד, בנימינה

  2. מאת יהודה:

    נשמע קורס מצויין, מעשי ותיאורטי כאחד, וממש בא בזמן.

    ואת בהחלט מתלבטת בצדק: הגישה הקיצונית של עצירת השקייה איננה ידידותית לסביבה באותה המידה, ולעיתים יותר, וכדרכם של ירוקים “דתיים” לפעמים שופכים את התינוק עם מי האמבט – וחבל…

    באותה המידה את צודקת בהביאך את הדוגמה להשקעה לא-מיטבית בעת רכישת מערכת לשימוש במים אפורים להדחת אסלות: מדובר בהשקעה וצריכה של מנגנון חדש (חדש תמיד אינו ירוק), הוצאה כספית ראשונית, וחיסכון לא גדול בכסף.
    עדיף לדידי להשקיע את הזמן והכסף בהשקייה נכונה של הגינה, ואת החיסכון הרצוי בשימוש במים באסלה ניתן להשיג בדרך אלטרנטיבית: אין צורך להדיח באסלה אחרי כל מספר 2 :)
    זה לא חוק מהתנ”ך (כמו שרחצה יומיומית איננה), ולמשל בבוקר ניתן להדיח פעם אחת אחרי כולם, וכך גם לפני השינה. וגם קנקל מושקע במיכל ההדחה חוסך עוד ליטר וחצי בכל הדחה…

  3. מאת אופק:

    אשמח מאד להשתתף בקורס, רק לא יכול בחודש הקרוב. האם יהיה סיבוב שני בקרוב?

  4. מאת lili:

    כרגע אנחנו מתעסקים בסיבוב הראשון , נגמור אותו נהיה יותר חכמים! בקיצור התשובה היא אין לי מושג

כתיבת תגובה