תובנות מהקליניקה על מים אפורים-חלק א’


להשקיע באקולוגי? מה בעצם אנחנו קונים

מערכות מים אפורים מתחלקות לשתי משפחות לאלה שמפנות את המים האפורים להדחת אסלות ואלה המפנות מים אפורים להשקיית הגן וכמובן שיש גם מערכות משולבות. המסתייגים מהמשפחה הראשונה חוששים מפגיעה במי התהום, פגיעה בטיב האדמה, פגיעה בצמחים ו/או הצטברות רעילות בפרי או ירק המיועדים למאכל אדם. המסתייגים מהפניית מים אפורים להדחת אסלות חוששים מיצירת מצע שעליו יגדלו ריכוזי חיידקים פתוגניים גדולים בתוך הבית, ובשני המקרים חוששים מבלבול בין צנרת המים השפירים לצנרת המים האפורים וזליגה מהאחת לשנייה.

ב28 ליוני, שנייה לפני היציאה לחופשת הקיץ קיימנו את הקליניקה למים אפורים, יצא לא בדיוק כפי שתוכנן אבל היה מאוד מעניין. הפוסט הזה מסכם את המסקנות האישיות שלי בעקבות הקליניקה, אין לראות בו חוות דעת מומחה או הסתה (פרועה) לבניית מערכות מים אפורים, בקיצור מי שמשתמש במידע המובע פה באיזה שהוא אופן עושה את זה על אחריותו בלבד!

האם צריך לטפל במים אפורים?
יש הדוגלים בלהזרים מים האפורים לגינה מיד עם היווצרותם ללא שום טיפול וכך החיידקים לא מצליחים להתרבות ולא נוצר ריח. אחרים בונים אגנים ירוקים, על מנת לקבל מים איכותיים יותר. מה שחשוב לדעת זה שמים אפורים אינם טובים כפי שהם, פעם שאלתי מה יותר נקי מים אפורים (דלוחין) או מי קולחין (ביוב שעבר טיפול ומיועד לחקלאות), הסתבר שהתקן לקולחין הוא עד 10 קוליפורמים צואתיים ב100 מ”ל ואילו מים אפורים מתחילים ב10 ויכולים להגיע ל10 מיליון קוליפורמים צואתיים ב100 מ”ל, התשובה לשאלה הזו אם כן היא חד משמעית קולחין  ”נקיים” הרבה יותר ממים אפורים.
יש מדינות בהן לא נדרש טיפול במים אפורים לפני השימוש בהם להשקיה למשל אריזונה, יש מקומות שהסטנדרט שנקבע לקוליפורמים צואתיים במי השקיה הוא עד 250 ב100 מ”ל באנגליה ולא 10 כפי שזה בישראל הסיבות לחקיקה ותקינה הם פעמים רבות פוליטיות ולא דווקא מדעיות, ישראל מסתבר עדיין חווה את טראומת רמדיה ואף אחד לא רוצה לקחת סיכון ולו המזערי, זה משתקף היטב במה שקורה לחוק מים אפורים ובשמו הרשמי – הצעת חוק שימוש חוזר במי דלוחין – שימוש מושכל במשאבי טבע.
האם יש עדויות מדעיות לנזק מצטבר בעקבות השקיה במים אפורים לא מטופלים? דר’ עמית גרוס  מראה השפעת כלורידים על חסה, זה יכול לקרות הוא אומר אבל לא חייב, בהנחה שרוב בעלי מערכות המים האפורים מקבלים על עצמם את הסייג לא להשקות ירקות, מה קורה עם עצי פרי ועם שיחים ופרחים? תאורי מקרה מארה”ב מצביעים על כך שיכולה להתרחש המלחה עונתית שנפטרה הודות לשטיפת הקרקע שהתרחשה עם בוא הגשמים..מי שמכיר מחקרים נוספים שבדקו לאורך הזמן האת ההשפעות על הקרקע והצמחיה מוזמן מאוד לשתף.

ככל שהמערכת קטנה יותר – לבנות אותה נכון מורכב יותר

מאפיין חשוב של מים אפורים היא שאיכות המים משתנה מאוד במהלך היום ומיום ליום החיבור בין הנפח הקטן יחסית לבין השינויים הגדולים יחסית מונע השגת שיווי משקל ביולוגי, כשעושים כביסה יש הרבה סבון שלא לדבר על לפני הפסח, כשיוצאים לחופש המערכת מתייבשת , ככל שהמערכת קטנה יותר הבעיה משמעותית יותר, כלומר לבנות אגנים ירוקים לחיריה בה מעל אלף משאיות זבל נכנסות בכל יום זה במובן מסוים יותר קל מאשר לבנות מערכת אגנים ירוקים שעושה את העבודה לבית פרטי ובו משפחה של 4 נפשות.

עד כמה חשוב להשתמש בחומרי כביסה אקולוגיים?

זה לא פעם ראשונה שמזכירים את ת”י 438 תקן חלוצי שנכנס לתוקף ב1999 שהגביל את ריכוז הבורון, הנתרן והכלוריד (הגורמים הרס קרקעות, פגיעה בגידולים חקלאיים והמלחת מי תהום) באבקות כביסה. התקן דרש מיצרני אבקות כביסה להפחית את ריכוזי הבורון בשיעור של 94% תוך שמונה שנים.
מכיוון שכך לא ברור לי מה היתרונות של החומרים האקולוגיים על פני הרגילים, אני מחפשת מעבדה שתיקח על עצמה לעשות בדיקות השוואתיות של חומרי כביסה רגילים מול אקולוגיים, כדי שנבין בדיוק את מידת התועלת ביחס לעלות. מעבר לזה ברור שמה שנכנס הוא מה שיוצא ואין ספק שאקונומיקה למשל תורמת לאיכות גרועה של מים אפורים.

עד כאן סיקור החלק הראשון של הקליניקה ומי שרוצה לראות במו עיניו מוזמן, אני מודה לדר’ עמית גרוס שעשה את כל הדרך משדה בוקר כדי לשתף אותנו בידע אמיתי ומבוסס ולאסף צ’רטקוף מאתר בידיים שצילם

עמית גרוס וערן פרידלר הם אנשים שמאמינים בתבונתנו וכוונותינו הטובות כציבור, הם עורכים מחקר שבו יעזור להם קשר עם בעלי מערכות מים אפורים, לאור החוק החדש הם מבטיחים לא להעביר את שמותיכם לאיש גם תחת עינויים קשים, כדאי לכם ליצור איתם קשר יכול להיות שתרוויחו בדיקה של איכות המים שיוצאת מהמערכת שלכם בטוח שתרוויחו אוזן קשבת ועצה טובה ובנוסף תעזרו לאנשים טובים צרו איתם קשר במייל,

3 תגובות לפוסט "תובנות מהקליניקה על מים אפורים-חלק א’"

  1. מאת דרור:

    אין לי סימוכין מדעיים, אבל נאמר לי שהסבון שנשאר במים אפורים (וכן, גם סבון אקולוגי) גורם לפירוק של מבנה הקרקע, בגלל אותו מנגנון באמצעותו הוא “מפרק” לכלוך מבגדים/כלים/רצפןת וכו’, ולכן השקייה במים אפורים לאורך זמן פוגעת בפוריות.

    אשמח לקבל אישור או הפרכה לטענה זו ממקורות מדעיים

  2. [...] סיכמה את המפגש בפוסט באתר שלה. תוכלו לקרוא על מסקנותיה, כאן.           [...]

  3. מאת חנן שרי:

    a אצלי פועלת במשך למעלה מחמש שנים מערכת מים אפורים דרך אגנים ירוקים, סה”כ אני מאד מרוצה אך ישנן הצעות לשיפור למי שמתכונן להתחיל עכשיו. חנן.

כתיבת תגובה