למה לא תמצאו אצלנו בבית נורות חסכוניות!

 

נורה חסכונית, אריזה

זה הזמן להיחשף, אין ולא יהיו אצלנו בבית נורות חסכוניות (CFL), לרוב מה שטוב לסביבה טוב גם לבריאות שלנו, זה נכון כשמדובר בירקות אורגניים, ברכיבה על אופניים, בשימוש בmooncap ואפשר להמשיך ולהמשיך. העיקרון הזה לא מתקיים כשמדובר בנורות חסכוניות וכשהבחירה היא בין הבריא לאקולוגי אני בוחרת במשפחה שלי.

אז הנה 5 דברים שהיו צריכים להיכתב על האריזה ברמת האזהרה הבריאותית כמו בסיגריות ומשום מה כשמדובר במוצרים לכאורה ירוקים יש קונצנזוס של תמיכה אוטומטית.

אין להתקין במרחק קטן מ30 ס”מ מהאזור בו אתם צפויים להימצא, למשל במנורות קריאה הנמצאות בדרך כלל קרוב יותר אלינו בזמן שאנו משתמשים בהן, הנורות פולטות קרינת UV, במיוחד כשמדובר בנורות שאינן מוגנות במעטפת זכוכית נוספת , ב2009 פירסם על כך משרד הבריאות אזהרה

יש זיקה בין השימוש בנורות חסכוניות להחרפה במצבם של אנשים הסובלים ממספר מחלות כמו זאבת, מיגרנות, כשל חיסוני ורגישות לכאב. כמו כן נטען כי סוג האור שנפלט מהנורות גורם, בדומה לנורות פלואורסנט רגילות, לסיכון מוגבר להתקפות אפילפסיה לאנשים הסובלים מהמחלה, כך טוענות קבוצות רופאים שונות

יש גם מחקרים המצביעים לקשר בין סרטן לבין האור של הנורות החסכוניות, הקשר עובר דרך שיבוש מנגנוני החלוקה של התאים, לא אין הוכחות חד משמעיות אבל גם לא הוכיחו שקרינה של ניידים מזיקה לנו (למרות שיש המון מחקרים שהוכיחו שכן אבל לך תתווכח על חברות הסלולר) בכל זאת אף אחד מאיתנו לא שואף לחיות את חייו בצל הקרינה והתאורה הפלורוצנטית.

יש בזה כספית, גיליתי שאם נשברת נורה יש לצאת את החדר ולאורר היטב לפחות 15 דקות לפני שניתן להיכנס ובכפפות גומי לאסוף את חלקי הנורה בלי לגעת בה לשים בצנצנת זכוכית לסגור טוב ולנקות בטרוף את האזור עליו היא התנפצה, הסתבר ש 80% ממי שקונה נורות חסכוניות לא מודע לזה

רוב הנורות החסכוניות לא מיועדות לתאורת חוץ וגם לא למאוורר תקרה הן לא אוהבות טמפרטורות קיצוניות או תנועה וזה מקצר את חייהן ופוגע באיכות האור (אם כי מול איכות האור של נורה תקינה קשה לי לדמיין אור יותר מבאס)

אין לאן לזרוק אותן, בגלל הכספית נורות חסכוניות הן פסולת מסוכנת, לא אמורים לזרוק אותן סתם כך כיוון שבמוקדם או במאוחר הן תשברנה, הכספית תפלט בצורת אדים לאוויר ו/או תגיע למי התהום כל אחד יכול לבחור איזה תסריט מלהיב אותו יותר,

בחו”ל חלה על הנורות אחריות יצרן מורחבת במסגרת תקן WEEE האירופאי, כלומר מי שמוכר לנו מוצר שבסוף חייו הופך לפסולת מסוכנת צריך לקבל אותו חזרה ולטפל בו בהתאם,מיחזור הנורות מחייב מעיכתן בתת-לחץ כך שאדי הספית וגם שברי הזכוכית יאספו ויועברו למפעלי המחזור המתמחים, כיוון שכל זה לא קיים פה מה בדיוק המשרד להגנת הסביבה מצפה שנעשה…אוסף?

בראשון בינואר 2012 יכנסו לתוקפן תקנות משרד התשתיות, האוסרות על מכירת נורות להט מעל 60 וואט, בקנדה האזרחים מרדו ולא הסכימו לצעד דומה. ואצלנו …

16 תגובות לפוסט "למה לא תמצאו אצלנו בבית נורות חסכוניות!"

  1. מאת noa zeni:

    איזו באסה , כל הבית שלנו נורות EL ,אבל הצהובות.
    אגב על הלבנות כתוב לא להשתמש במרחק של פחות מ30 ס”מ .
    בתחנת כבאים בארה”ב דולקת נורת חוט להט מהתקופה שלפני שיצרני הנורות סיכמו על אורך חיים מקוצר .
    אני לא זוכרת ממתי היא דולקת שם, אבל משהו כמו מאה (?) שנים ..אדיסון הבריג אותה והלך לעולמו.

  2. מאת ניצן:

    מעניין מאוד מה שאת כותבת .
    השאלה מה עושים עכשיו עם המנורות שכבר נרכשו ובשימוש….

  3. מאת lili:

    לא יודעת, אני אישית הייתי מציעה אותן לחותנת שלי, לא, בדיחה, נראה לי שאפשר לתרום אותן למקומות בהן לא חיים אנשים למשל “יד לבנים”

  4. מאת אמיר:

    לילי,

    אני נורא אוהב את מה שאת כותבת לרוב, ולרוב דעתך מבוססת והגיונית. סליחה הפעם זה לא כך, בגלל זוטות ותסלחי לי, כמעט כול הסיבות שמנית מעל הן זוטות, את תגרמי למאזן האקולוגי שלך, שחשוב לך כול כך, להפגע קשות.

    תני לי לתת לך מעט פרספקטיבה.

    1. למנורות קריאה אנא השתמשי בנורות מסוג LED, אין בהן כספית, והנורות הנכונות אין בהן גם יותר מדי UV. עם תתקיני את נורות ה CFL בגובה התקרה ידרש איש גבוה מאוד כדי להגיע 30 ס”מ מהם. בכול מקרה, פסי תאורה של LED יפתרו את הבעייה.

    2. בניגוד לקרינה סלולורית שהיא קרינה חזקה יחסית הנמתאת מרחק של מילימטרים ספורים מהמוח בזמן השימוש, והיא מייננת וכן הלאה הנורות האילו משדרות אור. אני לא מכיר את המחקרים שמצוטטים, ואני לא מומחה לא ברפואה ולא בקרינה, אבל הם נשמעים מעט כמו מרדף מכשפות.

    3. כספית, בכול מקרה כמות הכספית בכול נורה של פלורסנט שמותקנת בביתך (או בעבודה) גדולה בהרבה (עניין של נפח), החלפת כבר אותן? בכול מקרה, ספרת את הנזק הסביבתי של כריית טונגסטן? תסתכלי קצת מסביב, נראה לי ובאמת שזה לא נאמר מידיעה כוללת שהמבט שלך הפעם יתגלה כצר.

    את צודקת לחלוטין בנקודות האיסוף. כרגיל הממשלות העולם מעודדות דבר בלי להתבונן בכול מחזור החיים שלו, בדיחה עצובה וזה חבל. כמו בטריות, וכמו חומרים מסוכנים, וכמו החוק הקיים כבר לאיסוף פלורסנטים (ידעת שהוא קיים? נסי פעם להחזיר נורת פלורסנט שרופה, תרגיל באווילות ישראלית) החוק שמעודד מכירת נורות שכאילו צריך לודא כי יהיו נקודות איסוף לכאילו שרופות, באופן מפתיע, באוויר הפתוח מתקן פשוט יאסוף את כול הרעלים וימנע את הזוועה אמיתית שמתחבאת שם בנורות.

    אבל הפתרון הוא פשוט, והצד השני של המטבע הוא חיובי בהרבה.

    חסכון בייצור החשמל העולמי הוא מטרה אקולוגית חשובה, אולי החשובה שבהן, ומכול הטכנולוגיות להפחתת השימוש בחשמל, אורות חסכוניים היא הנוחה ביותר, הזמינה ביותר כבר היום. הטוב שהן עושות עולה על הרע.

    לילה טוב.

  5. מאת אמיל:

    מעניין אותי כמה מקוראי (ואף אולי כותבי) כתבה זו יזרקו מהבית את הנורות המסוכנות האלה אבל לא יפסיקו לעשן סיגריות. המוכחות כמסרטנות.

  6. מאת lili:

    אמיר, קודם כל אני שמחה שהגבת , דיון הוא תמיד טוב לכולם. כפי שציינת אני מנסה להיות מבוססת. לפני שכתבתי את הפוסט יצרתי קשר עם פרופ’ אברהם חיים מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת חיפה, ודר’ קורנל לוסטינג שהיה אחד המוזמנים בועדת הכלכלה שהתקנות עברו, כל אחד מהם מומחה בתחום ומרגיש שהתקנות נזקן גדול מתועלתן. בנוסף בדקתי את מה שקורה בחו”ל (על כך בפוסט המשך), זה לא פטנט ישראלי והמסקנות הן שבישראל זה מהיר מידי , כוללני מידי וללא בדיקה עצמית. ואחרון יש עוד טכנולוגיות שיובילו אותנו לתאורה חסכונית באנרגיה שנמצאות בפיתוח אינטנסיבי בגלל תקנות מהסוג הזה אחת המבטיחות שבהן LED , השאלה מה יקרה בינתיים

  7. מאת lili:

    בקשר לכותבי, אני נקייה (מסיגריות) כמעט 7 שנים , בראשון לדצמבר ועדיין מתגעגעת מידי פעם

  8. מאת אמיר:

    לילי,

    מצאי בזאת מעט חומר קריאה שהוא לדעתי מעט פחות מוטה.

    http://www.rsc.org/chemistryworld/news/2008/january/07010803.asp

    כדי לסיים את הדיון מבחינתי.

    פרופסופר אברהם חיים הינו פרופרסור לביולוגיה הוא כנראה אינו מומחה לנזקי כספית (אולי כן, למרות שברשימת המחקרים שלו ועבודותיו לא מצאתי קשר) ודר קורנל לוסטיג הוא על פי הלינק מומחה לתפיסה חזותית, מתמטיקה וניורוביולוגיה. אז אני לא בטוח לאיזה תחום את התכוונת שהם מומחים, בטוח שהם לא מומחים בהערכת הנזק האקולוגי של נורות ה CFL ביחס לתועלת בחסכון בחשמל.

    אוסיף רק ואומור שלתפיסתי, צימצום צריכת החשמל, הקטנת קצב שריפת המשאבים הטבעיים והפחתת אפקט החממה, שלא לומר שיקום כדור הארץ כולו מההתחממות הגלובלית הם המטרות הירוקות החשובות בסדרי העולם, וכך ואפילו במיוחד כך, הן צריכות להיות האור המוביל את ההתנהגות של כול אחד מאיתנו.

    לילה טוב

  9. מאת האיש הירוק:

    נכון שבנורות חסכוניות יש כספית, אבל מה שלא לקחת בחשבון זה שיצור חשמל מפחם(למעלה מ40% מיצור החשמל בארץ) פולט לאטמוספירה ומשאיר אחריו באפר הפחם גם כמויות גדולות של כספית, הגדולות בהרבה מכמויות הכספית שבנורה
    כך שהסיפור יותר מורכב

  10. מאת ענבל:

    תודה רבה על המאמר. תודה רבה למגיבים. כבר מזמן רציתי לדעת קצת יותר בנושא הנורות החסכוניות – יתרונות וחסרונות.
    אגב, בסן פרנסיסקו כבר לא ניתן למצא נורות ליבון לרכישה.
    עם זאת, מפריע לי הטון המתנשא של אמיר. נראה שהוא בחור יסודי ובעל תפיסת עולם ירוקה מוצקה ביותר, בעוד שרובנו עדיין מגששים ויש תמיד חידושים שמבלבלים, כמו בנושא הזה של הנורות.
    עם זאת, כבר נאמר, במקום שבו אתה צודק, הדשא לא יגדל… או משהו בסגנון, לא?..
    אז אמיר, תמשיך לתרום מהידע העצום שלך, גם אם זה אומר לצאת נגד הזרם, אבל בעדינות, בלי אגו ובלי צדקנות. גם האקולוגיה האנושית חשובה. תודה.

  11. מאת אמיר:

    ענבל,

    אני מתנצל עם את מוצאת את הטון שלי מתנשא.

    יותר בעדינות אין, לפחות לא אצלי.

    אומר בעדינות רבה שהייתי שמח לדעת מה בדיוק גרם לך לחושב שהתשובה מתנשאת, כדי ללמוד למתן או לנסח בצורה יותר אנושית אקולוגית.

    את הפתגם שניסית לצטט, אנא השלימי, בדרך כלל במקומות שאני צודק ההנדסה שלהם סבירה.

    שאי ברכה.

    אמיר

  12. ממש תודה על המאמר, אגב אני קניתי נורות פלורוסנטיות שעל האריזה שלהן כתוב שהן ללא כספית.

  13. אהה ועוד משהו. ניתן לקנות באתרים שונים ברשת נורות LED יחסית במחירים סבירים, במיוחד באתרים בינלואומיים.

  14. מאת lili:

    בדרך כלל בנורות חסכוניות נטולות כספית יש אמלגם שזו תחמוצת מוצקה שלה, שזה אכן שיפור אבל אולי כדאי להבין מה יש שם במקום

  15. מאת תדהר:

    תודה רבה על הפוסט.

    תודה גם לאמיר על התגובות. אני מסכים שלווא דווקא כל הטענות נגד הנורות החסכוניות נכונות, ויתכן שחלקן מוגזמות. אך נראה לי שלא חקרתה את התחום לעומק…

    נוצר אצלי הרושם שקראתה רק כמה טענות בעד הנורות, בנסיון לסגור את התחום מהר. אני מזמין את הקוראים לקרוא את הדברים הבאים בעקבות שעות רבות מאוד של מחקר עצמאי שלי בתחום, ולחקור עוד בעצמם אם התחום מעניין אותם:

    בחודשים האחרונים השקעתי שעות רבות בלחקור על אור פלורסנטי, אור טבעי ואור מנורות ליבון ונורות הלוגן.

    אין לי כל ספק שאור פלורסנטי הוא מעוות. יש בו 4 קפיצות חדות ולא טבעיות בתחום הנראה לעין.

    לעומתו, לנורות ליבון ונורות הלוגן יש אור שדומה במידה רבה לאור השמש, בטווח הנראה לעין, בשלבים שונים של היום בהתאם לסוג של הנורה בה מדובר.

    גם אם הסיכון מהקרינת על–סגול (פחות מ–400 ננומטר) מאור פלורסנטי הוא לא משמעותי, יש בו את שתי הקפיצות החדות ב–405 ו–436 ננומטר. אורכי גל שנמצאים בטווח הנקרא ‘’אור נראה לעין בעל אנרגיה גבוהה”– ”High Energy Visible Light”.

    ויתכן שהקפיצות האלו מזיקות ומחלישות. לדוגמא, האורך גל של 436 ננומטר נמצא באזור השיא לסיכון לניוון מקולרי גילי מהטווח הנראה לעין, שהוא בסביבות 440 ננומטר. ניוון מקולרי הינו סוג נפוץ של עיוורון.

    לגבי הריצוד הנסתר– נראה לי שגם ריצוד מהיר, שלא נקלט על–ידי העין, עלול להתיש ולעיף את העין, אם נחשפים אליו למשך זמן רב.

    הקשר האפשרי בין נורות פלורסנט לסרטן השד, נובע מכך שחשיפה לאור כחול במהלך הלילה עלולה לשבש את הפקת המלטונין. יש נורות ”צהוב חם”, אך יש בהן מעט מדי כחול בהיר, שחשוב שיהיה אותו במינון מתאים להשלים את כל אורכי הגל– כדי שיהיה לאור איכות טבעית. ויש בהן את הקפיצה החדה של 436, אור סגול בהיר/כחול כהה, באינטנסיביות גבוהה מאוד.

    האור של הנורות האלו (פלורסנט צהובות) הוא חיוור ודל לעומת האור הצהוב של נורות ליבון.

    האם אור פלורסנטי מזיק לכולם? לווא דווקא, אבל סביר להניח שהוא לא רצוי לפחות לחלק מהאוכלוסיה, אפילו אם זה רק ברמה של תחושה וחיוניות אנרגתית.

    לכן, אני אישית מאמין שנעשה שיקול דעת מוטעה בהחלט בהחלטה לסבסד ולכפות את הנורות האלו.

    אגב, יתכן שיש תאורה שהיא כן חסכונית ואיכותית. להלן לינק לפוסט שפרסמתי על–כך:

    http://cafe.themarker.com/post/2732616/

    בבקשה אל תתיחסו אל דברי כאמת מוחלטת. אני מאמין שכל מה שרשמתי הוא מדויק, אך מי שרוצה מוזמן לחקור את התחום בעצמו. ויתכן שתגיעו למסקנות אחרות.

    נ.ב. נורות פלורסנט גם מפיקות הרבה תדרי רדיו, שהן מחוץ לטווח של אורכי גל של אור…ויש מדענים המאמינים שהם מזיקים עבור בני–אדם. לא יצא לי לחקור את הדבר הספציפי הזה באופן מעמיק.

כתיבת תגובה