דשא סינתטי בפרדס חנה – מקווה שאפילוג

לא העולם, לא מושלם, זה משהו שבגיל 45 כבר הספקתי לגלות, יש דברים שלא פועלים כפי שהיינו רוצים, יש דברים שאנחנו צריכים לקבל כדי לא לחיות בתסכול מתמיד אלא בשמחה. אך בצד השני כשאנחנו קמים ומחליטים לשנות, יש לזה השפעה על העולם.

המאבק בדשא הסינתטי התחיל בספטמבר והסתיים (אני מקווה) לפני יומיים כשאורי שראה שטיח בהתהוות, החל שרשרת טלפונים שהסתיימה בכך שהשטיח פורק ונגנז חזרה למשאית, הסיפור המלא מופיע בפייסבוק וזהו צילום המסך שלו אינני מכירה דרך אחרת לחלוק אינפורמציה מFB עם כולם אם מישהו יודע אנא ספרו לי.

מי שרוצה להתעדכן במה שהתרחש עד הנקודה ההיסטורית הזו מוזמן: הפוסט הראשון ,הפוסט השני ,הפוסט השלישי ,הפוסט הרביעי וסיכום הביניים רציתי להודות לכל מי ששלח את תפילתו להבראת האדמה והמושבה שלנו מהזן הפולש, חתם , כתב, השאיר הערה, דיבר על זה והיה חלק מהשינוי

לסיום, אגדה אפריקאית אותה מספרת ואנגרי מאטאיי, אשה שמספקת לי השראה בשעות הקשות שלי.

נהניתם מהביקור, מהנאמר תחת הפקאן, הביאו תמיכתכם הירשמו, הצטרפו לשבט, שילחו לינק לאדם אחד שאתם מכירים שעשוי ליהנות מהתוכן והכי חשוב בואו לבקר שוב.

תגובה אחת לפוסט "דשא סינתטי בפרדס חנה – מקווה שאפילוג"

  1. גנן
    מיהו הגנן הזה
    אדם שלמד גננות
    שלמד לאחוז בטוריה
    לגעת בזבל פרות ולהנות
    לטעום אדמה
    ולהישבע לאדמה
    נשמור עליך אשמה
    נחזק עץ ונשקה
    ונשמר עץ ברחוב ביער ובגינה
    נגן בגופינו על העץ והאדמה
    ועל המקצוע שלנו
    ולא נתבייש להגיד
    אני גנן
    ואז או אז
    נדע לצאת בימחה לעבודה
    ולדעת שכדי להציג דשא ירוק
    צריך להגיע
    ולהציג עץ ירוק צריך להזיע
    ולשמר גן ירוק צריך להזיע
    רק מי שידע להזיע כדי להציג דא ירוק
    יבין שלהניח פלאסטיק זה לא גינון
    זה מקצוע אחר או לי צבעי וזה מכובד
    ואולי משפץ בתים או סולל כבישים אך זה לא גנן
    גנן חופר
    גנן שותל
    גנן נוטע
    וגנן משקה
    וגנן מזיע
    בברכה
    עודד יפה
    מנהל המעבדה
    משמר עצים
    ובעיקר גנן פעם גנן תמיד גנן
    מתפלל שיקימו בית ספר לגננות ולשתלנות
    ונמצא ללמד שם את הנוער כמו באנגליה

כתיבת תגובה