“תקנות הנורות”, הישג ירוק או צעד חסר אחריות


מקור: Jim-of-JimOnLight

הגיעה 2012 ואיתה נכנסת לתוקף התקנה האוסרת על מכירת נורות להט בהספק גבוה מ60 וואט או בלשון נקייה יותר תקנות מקורות אנרגיה, יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים.

לכאורה, זהו צעד חסר “מחיר”, קיימת טכנולוגיה חדשה! שמשמרת את משאבי הטבע ומאפשרת חסכון באנרגיה, בלי שאף אחד יצטרך להתאמץ ולשנות את מנהגיו, היא אף יותר זולה לצרכן בחישוב רב שנתי, כל מה שצריך זה להכריח אותנו לאמץ את הטכנולוגיה וכולם ירוויחו, הסביבה באשר היא, משק האנרגיה הלאומי והכיס הפרטי!

למסתייגים מהאצבע הקלה בשימוש בחקיקה כדי לגרום למעבר אותו ניתן היה להשיג מרצון באמצעות מיסוי כבד של נורות הלהט או הסברה מביאים אסמכתאות של חקיקה דומה באיחוד האירופי, באוסטרליה והחל מ2012 גם בארה”ב ובקנדה – כנראה שנדחה.

אלא שהמצב יותר מורכב, מצטברות עדויות כי לנורות החסכוניות יש סיכונים בריאותיים, בגלל מאפיינים כמו הקרינה האולטרה סגולה (UV) לגביה הוציא משרד הבריאות אזהרה, השדה האלקטרומגנטי, הספקטרום שלהן והשפעת האור הכחול על הגוף האנושי, הריצוד ואדי הכספית כאשר הנורה נשברת.

גם אם לא הוכחה באופן חד משמעי השפעה מזיקה על כלל האוכלוסייה (כיוון שמדובר בשילוב של טכנולוגיה חדשה ובתעשייה שמגלגלת סכומים עצומים, הוכחה שכזו עשויה להמשך עשרות שנים ) יש תימוכין כי קרינת UV ואור כחול עשויים להיות גורמי סיכון להחמרת מצבים בריאותיים שונים הרגישים לאור כגון זאבת (Lupus), solar urticaria, chronic actinic dermatitis ועוד. זאת על פי דו”ח הועדה המדעית שעוסקת בסיכונים בריאותיים חדשים של האיחוד האירופי SCENIHR .

בגלל מורכבות זו, כל אחד מצעדי החקיקה המקבילים בעולם כלל לפחות שני רכיבים הכרחיים:

א. יידוע הציבור באמצעות אתר אינטרנט עתיר ידע וסימולי חובה על האריזה כמו גם השקעת משאבים במסע פרסום והסברה.

ב. בדיקה , הערכה ומחקר כתנאי להמשך התהליך.

לא כך אצלנו, בתקנות עצמן לא הגודר כל מרכיב של יידוע הציבור או הערכת ביניים, גם כשרות לציבור מתוך פילוסופיה של שקיפות לא הוקם אתר המספק מידע נדרש, לא הוגדרה חובת סימול או אזהרה על האריזה מעבר לתקינה הסטנדרטית ואין כל התייחסות לכוונות ולו מעורפלות להערכה מחקרית של צעד כה משמעותי לבריאות הציבור.

על פי סקר גאוקרטוגרפיה מסוף 2010 כ-80% מהציבור לא מודע להימצאות כספית נוזלית בנורות חסכוניות, מסתבר שזה לא מטריד את המחוקק.

זה הרגע לדלג לעצומה הקוראת לסימול ויידוע הציבור ולחתום

אין ספק שהמאבק להגנת הסביבה ושימוש מושכל במשאבים הוא המאבק של כולנו עם זאת חשוב לציין, כי יש דרכים רבות להגיע ליעד המיוחל, כמו במקרים אחרים חלקן עוברות דרך הטכנולוגיה ואחרות דרך שינוי הרגלים ואופן התנהלות. כשאנו פונים לטכנולוגיה אנו משתחררים בין השאר מאחריות אישית, “איך צורך לצמצם צריכה הרי אנחנו ממילא ממחזרים”, “אין צורך לכבות את האור או לדלל את מספר הנורות הרי שמנו נורות חסכוניות” במקרים רבים הטכנולוגיה לא מספקת תועלת סביבתית משמעותית מספיק ושכרה יוצא בהפסדה הבריאותי במקרה זה.

זה מאכזב שהמחוקק הישראלי לא מתייחס אל הציבור כגורם בוגר ואחראי אלא מסתפק בפתרונות טכנולוגיים שבעצם לא ממש פותרים, מאכזב עוד יותר שהצעדים שננקטים לא מבוצעים בשקיפות ואחריות הראויה.

פוסטים בנושאים קשורים:
נורות חסכוניות (CFL), מסוכנות לבריאות?
למה לא תמצאו אצלנו בבית נורות חסכוניות!

5 תגובות לפוסט "“תקנות הנורות”, הישג ירוק או צעד חסר אחריות"

  1. תודה על הפוסט. אני רוצה לומר שאני אישית עדיין חצוי בנושא. בנוגע לחקיקת המחטף, ברור שיש כאן בעיה – אני חצוי בנושא הנורות עצמן. וגם כתבתי על זה כאן, לפני קצת פחות משנה http://www.bayadaim.org.il/?p=101.
    מה שמעניין הוא שדווקא יש פתרון שלפחות בנתים אין עליו חילוקי דעות, והוא יעיל בהרבה ובריא בהרבה – נודות LED. העניין הוא שהן ממש יקרות, וזה לדעתי קשור הרבה בהצע וביקוש בשוק.
    ועם המחיר הגבוה – לדעתי כבר היום אפשר למצוא נורות לד שיצליחו להשתוות במחיר הכלכלי. את המחיר הסביבתי הן בטוח שוות, לפי כל הסטטיסטיקה.
    עכשיו רק צריך להתרגל לאור שלהן (שהוא “קר” יותר) ולהשפיע על השוק בעזרת רגולציה (חכמה, לא כמו מחטף הנורות האחרון). לצרכנים אני קורא להשפיע בעזרת הארנק ולרכוש נורות LED על אף המחיר. רק כך אפשר לספר לשוק שהביקוש השתנה.
    אותו דבר ראינו בשנתיים האחרונות עם מחירי האנרגיה הסולארית. איך שיצאו המכסות החדשות, נפתחו עשרות חברות, התחילה תחרות, ושוק שלפני זה היה רדום ויקר, הגיע לחצי ממחיר העלות לצרכן הסופי, מהמחיר שלפני הבהלה לפאנלים.

    אני בדרך לערוך מחקר עצמאי אודות השימוש בנורות LED. כשיהיו מסקנות אשתף.
    שוב תודה.

  2. מאת דוד:

    טוב שהעלת את הנושא ויש תחום שבכלל לא התייחסת אליו והוא הכוחנות של המדינה בעניינים לא לה.
    שים לב שאין שום מידע כמה באמת יחסך למשק עם המעבר לנורות חסכוניות. אני קורא לזה “לנקות קקי של עכברים בכלוב של הפילים…”.
    מצד אחד החיסכון בנורות הוא לא משמעותי עד כדי כך ולכן ההישג הוא בעיקר לעיתונות. מצד שני הרי לא בדקו באמת את כל האספקטים של החלפת המנורות – כמו שאתה אומר יש מתכות רעילות יותר בנורות “הירוקות” ולכו יש להניח שתהליך הייצור שלהם ותהליכי המיחזור שלהם יהיו יותר בזבזניים. ז”א שהעלות הכוללת – ייצור + שימוש + מיחזור לא בטוח מה יותר ירוק – או לפחות אף אחד לא הציג את המספרים.

    ונושא אחר – מה פתאום מחליטים עבורינו במה להשתמש או לא. ואם יש לממשלה כח כזה להחליט – למה למשל לא מחליטים שכולם ישתמשו במכוניות היברידיות שבטוח שהן יותר ירוקות בכל מכונית אחרת. נראה את הממשלה אוסרת על יבוא ג’יפים עירוניים ומכוניות יוקרה זללניות בדלק. – אם ירוקים אז עד הסוף.

  3. מאת תדהר שחר:

    שלום לכולם,

    חשוב לציין שהנורות לא מוציאות 80 אחוז אנרגיה פחות. כמות האור שהם מוציאות יורד עם הזמן. עד כידי 70, 80 אחוז פחות מהערך המקורי בסופו של דבר. והם צורכות המון אנרגיה, כאשר מדליקים אותם ומכבים אותם. דבר שבפועל, הוא מאוד נפוץ ביום, יום…כי אנחנו לא נמצאים כל הזמן באותו החדר. אפילו אם זה רק כידי ללכת לשירותים ולאכול מידי פעם…

    כמו כך, אורך החיים שלהם מתקצר משמעותית כשמדליקים אותם ומקצרים אותם לפרקי זמן קצרים. כאשר במצבים רבים צריך אור רק לפרק זמן קצר.

  4. מאת תדהר שחר:

    סליחה…70,80 אחוז מהערך המקורי. לא פחות מ…איתכם הסליחה על השגיאה בגלל כתיבה במהרה.

  5. [...] על מכירת נורות ליבון בהספק של יותר מ-60w. באותו החודש לילי בוטמן העירה את תשומת ליבנו לנושא, הביעה אכזבה על המחטף שנעשה, ללא ידיעת הציבור ועל [...]

כתיבת תגובה