ארכיון פוסטים מהקטגוריה "על יזמות"

קריפטון קולג’ מגיע לפרדס חנה

יום ראשון, 15 בספטמבר, 2013
קריפטון קולג' פרדס חנה

קריפטון קולג’ פרדס חנה

כש”מוח הלטאה” (הקול הפנימי שאומר “זה בחיים לא יצליח. מה בדיוק חשבת לעצמך!”) זועק באזני, אני קוראת את Seth Godin, איש שכותב על עולם משתנה , על דמוקרטיזציה של האפשרויות, על הבחירה בעשייה משמעותית , בהובלה, בהוספת ערך לעולם. איש שאחראי ל15 ספרים שתורגמו ליותר מ30 שפות. שגייס בKickstarter עבור ספרו האחרון 287K$ במקום ה40K$ אותם יצא לגייס.

שלא במפתיע סת גודין מוביל מרחב ניסויי (קריפטון קולג’) כדוגמת האקדמיה החדשה המשלב MOOC עם לימוד בחבורתא המרחב מתקיים בכל מקום ברחבי הגלובוס בו מתגבשת קבוצה, בבתים , בתי-קפה, משרדים וכ”ו. הפורמט:
“קורס” בן 4 מפגשים, מפגש אחד לשבוע
זמן מפגש 90 דקות, עבודה משוערת בבית עוד כשעה
הנושא – הובלת שינוי בעולם שבפנים/בעולם שבחוץ, מרחב לחלוק בו את הניסיון האישי, לחשוף את הפחדים ויותר מכל לדחוף את עצמך לבדוק איך לעשות עבודה משמעותית עוד על קריפטון קולג’ הפורמט והתכנים,

כיוון שמשתנו של סת מאוד משמעותית בעיני, החלטתי לגבש קבוצת לימוד בפרדס חנה לקורס הזה, כל יום רביעי בשמונה וחצי החל מה2 באוקטובר. מי שמעוניין להשתתף מוזמן לשלוח אלי הודעה אישית אם אנחנו לא מכירים או להרשם בלינק הבא

ולקינוח טעימה:

קהל בעידן המספרים הגדולים?

יום רביעי, 12 ביוני, 2013

photography: Alexander Kesselaar

photography: Alexander Kesselaar

כל רעיון צריך קהל כבר אמרנו בפוסט הקודם

כמה קהל אתה צריך?
“כמה שיותר!” אתה משיב בשליפה,
רגע,תחשוב על זה עוד הפעם
תנובה צריכה כמה שיותר אנשים שיקנו את מוצריה, כמה שיותר פעמים בשנה, בגלל זה תקציב הפרסום השנתי שלה גדול מ20 מיליון דולר, על כל אדם משלמים, אם לא בכסף ממש בהשקעת זמן ואם לא בהשקעת זמן בעלות אלטרנטיבית אחרת. אני מהמרת שאתה לא תנובה! המשך…

כל רעיון צריך קהל בעצם קהילה

יום שלישי, 11 ביוני, 2013
צולם ע"י: Angels Gate

צולם ע”י: Angels Gate

אם אתה יוצר – האמנות שלך צריכה אנשים שיתרגשו ממנה

אם אתה מוכר – אתה צריך אנשים שיקנו

אם יצאת לדרך לשנות את העולם – צריך לאתר נקודת משען וליצור מסה קריטית

את מרגישה מוכנה לעלות על הבמה , מתרגשת , הבטן מתהפכת אבל את בדרך לתת את ההופעה, להתחיל לשבות את העולם בקסם האמנות , הרעיון, המוצר שלך. את מגיעה ומגלה שהעולם לא כאן המשך…

משתפים חניות פרטיות?

יום רביעי, 20 בפברואר, 2013

שיתוף חניות לפי parkatmyhouse

שיתוף חניות לפי parkatmyhouse

בפעמים הנדירות שבהן אני מגיעה לתל–אביב עם הרכב המשפחתי ולא ברכבת, אני מרגישה כמו אי.טי. חבר מכוכב אחר (פרדס חנה, אלא מה) שנחת בג’ונגל האורבאני, מלחמת ההישרדות פוגשת אותי בכבישים ואני בלי ספק בעמדת נחיתות- במיוחד כשמדובר בחניה פנויה, אין לי מושג איפה יש יותר סיכוי למצוא כחול לבן פנוי, האזורים השמורים לבעלי תו חניה אזורי מחוץ לתחום והשימוש בחניון מגיע לסכומים אסטרונומיים במונחי הכוכב שלי עוד לפני שהספקתי לסיים חצי מהמתוכנן לביקור הטרנס גלקטי. ממעמקי התסכול, במיוחד בבוקר הנוכחות הקרובה להפליא והריקה להחריד של החניות הפרטיות, יכולה להגדיר את הערך “התגלמות הבזבוז” באנציקלופדיה הפנימית שלי.

זוכרת שבשלהי 2011 בעיצומו של דיון לוהט על צריכה שיתופית ומימוש שפע לא מנוצל (idling capacity) הבאתי כדוגמא את החניות הפרטיות וקול סמכותי, לצערי לא זוכרת של מי , אמר לי “זה, כבר טופל!”, בשבועות האחרונים שאלתי את עצמי מי בדיוק טיפל בזה? איפה זה עומד? ובעיקר למה אני לא משתמשת בזה! המשך…

היית משאיל את הרכב שלך לאדם זר?

יום שני, 11 בפברואר, 2013

עבודה של Chris Jordan המתעד את סוף הדרך של חפצים בתרבות השפע

עבודה של Chris Jordan המתעד את סוף הדרך של חפצים בתרבות השפע


כשמתחילים לדבר על צריכה שיתופית הקול הראשון שמושמע הוא החשש שאנשים לא יהיו מוכנים להשאיל את החפצים שלהם, מה יקרה אם יקלקלו או יפגעו ב…מקדחה באיזה אופן, מי ירצה להתעסק בלמסור את ה…אופניים לקבל חזרה את האופניים, אנשים יעדיפו שהמקדחה/ האופניים/ הספר יישארו במחסן /על המדף. למרות ששם הם ימשיכו לתפוס מקום ולא להביא תועלת במשך 95% מחייהם, אבל זהו הסטטוס קוו ואת זה קשה לשנות. למזלנו שיתוף רכבים כבר תפס תאוצה ואם ברכבים נפלה שלהבת ברור שהיא יכולה להדליק גם את אזובי הקיר… המשך…

איך חלום על צריכה שיתופית, הפך לצונאמי ששטף את תעשיית הרכב!

יום חמישי, 24 בינואר, 2013

zipcar1

כיזמית בתחילת דרכה הספק הפך אצלי לבן בית, מסתבר שזה לא כל כך ייחודי Seth Godin קורא לזה “מוח הלטאה“, יש ימים חמימים, אני קמה עם התקווה מתנגנת במלוא הכוח וצופה אפילו בלי לעצום עיניים במציאות הקסומה שתיווצר כשהעולם יפעל על ביודיזל וצריכה שיתופית. בימים אחרים, אני מתביישת לומר שהם רבים יותר, אני אומרת לעצמי, מה לעזאזל אני חושבת לעצמי, המשך…